חינוך לעצמאות 

בוקר אחד התעוררת וגילית שבנך בן ה- 10 הפך להיות ילד מפונק תלותי וחסר עצמאות. לפני שאת נואשת ומדמיינת אותו כך גם בהמשך. דעי, שתמיד ניתן לשנות זאת. בכתבה זו אביא מספר דרכים לחינוך לעצמאות.

ראשית, ברצוני להפנות את תשומת לבך לכך שלא כולנו שווים. חלקנו עצמאים יותר ונוטים להיות כמבוגרים מנהלים ומנהיגים. חלקנו נועדנו להיות אנשים מבצעים, שמתקשים לקחת את מלוא האחריות על כתפינו וגם לא אוהבים זאת. גם מבחינה חברתית יש בינינו הזקוקים כל היום לחברים ואחרים אוהבים את השקט שלהם ואת ביתם. צריך להבין שאלה ואלה טובים ונהדרים ולקבל את אופיו של בנך כחלק ממצב נתון. השוואות לאחותו או לחברים לא תורמות כי כל הזמן הוא יהיה ברמה פחותה ואף פעם לא יצליח בשיפוט הזה. הדרך לבחון את מצבו היא לראות אם הוא מתקדם ביחס לעצמו.

איך מפתחים עצמאות?
קודם כל ברצוני להזכירך, שכמו תינוק המנסה ללכת בהתחלה הוא נופל וקם. כך עלינו להבין שחלק מפיתוח עצמאות הוא להתנסות ולהיכשל. כאימא, ודאי שהנך מנסה לגונן עליו, שלא יפגע. אך את מונעת ממנו התנסות חשובה בה ילמד להבין, שחלק חשוב הוא לנסות ולא לחשוש מן הניסיון. כך עליך להבין, שבהתחלה ההצלחה לא תהיה במלואה. הוא ישכח מחברת בזמן סידור התיק, ירכוס כפתורים לא נכון וכדאי מאוד לאפשר לו. לעודד אותו בחלקים שהצליח ולהגיד בפעם הבאה שים לב לכך...

אחרי 10 שנים בהם בנך התרגל לחיות כמלך, שכל משאלה שלו מתקיימת הוא אינו מבין מדוע השירות מופסק. לכן כדאי לנהל איתו שיחה קצרה לשבח את היכולות הנפלאות שלו (הכיני לעצמך רשימה כזו מבעוד מועד) לציין שאת סומכת עליו, שאת כאן בשביל לעזור. אך, את מעבירה לו אחריות.

עלייך להבין, שמכיוון שעד היום הוא לא התנסה בהרבה דברים. יש דברים הנראים פשוטים בעינייך והוא לא יודע כיצד לבצעם. לכן, השחרור אמור להיות הדרגתי. למשל, סידור התיק, בהתחלה תסדרו ביחד: אחד מקריא את המערכת והשני מכניס את הספרים לתיק. לאחר מכן את תהיי לידו ותעזרי לו למצוא דברים שחסרים. בשלב שלישי הוא יעשה זאת כשאת בסביבה. עלייך לקחת בחשבון שייתכן ותהיה הערה מהמורה על ספר חסר, אך זה מחיר העצמאות.

כך גם לגבי חברים. אם אינך אחראית על בילוי שעות הפנאי אינך אמורה להתערב בכך. אחרי מספר ימים בהם יהיה משועמם את יכולה להציע לו ליזום קשר עם חבר לחייג עבורו אך לתת לו לדבר.

כך גם בשיעורי הבית, בהתחלה לסייע לו חלקית, לאחר מכן לשבת לידו עד שידע מה לעשות ויוכל לעשות זאת באופן עצמאי. הרעיון הוא שככל, שאת תרפי ותביני, שזה לא שלך כך הוא יבין שאלה הם חייו ויתחיל לנהל אותם. יש רק אדם אחד שיכול לנהל את חייו ומאחר ואתם עשיתם זאת נפלא עבורו הוא לא היה צריך להתאמץ. אם את לא תנהלי את חייו הוא יתחיל לנהל אותם

חינוך לעצמאות

בוקר אחד התעוררת וגילית שבנך בן ה- 10 הפך להיות ילד מפונק תלותי וחסר עצמאות. לפני שאת נואשת ומדמיינת אותו כך גם בהמשך. דעי, שתמיד ניתן לשנות זאת. בכתבה זו אביא מספר דרכים לחינוך לעצמאות.

ראשית, ברצוני להפנות את תשומת לבך לכך שלא כולנו שווים. חלקנו עצמאים יותר ונוטים להיות כמבוגרים מנהלים ומנהיגים. חלקנו נועדנו להיות אנשים מבצעים, שמתקשים לקחת את מלוא האחריות על כתפינו וגם לא אוהבים זאת. גם מבחינה חברתית יש בינינו הזקוקים כל היום לחברים ואחרים אוהבים את השקט שלהם ואת ביתם. צריך להבין שאלה ואלה טובים ונהדרים ולקבל את אופיו של בנך כחלק ממצב נתון. השוואות לאחותו או לחברים לא תורמות כי כל הזמן הוא יהיה ברמה פחותה ואף פעם לא יצליח בשיפוט הזה. הדרך לבחון את מצבו היא לראות אם הוא מתקדם ביחס לעצמו.

איך מפתחים עצמאות?
קודם כל ברצוני להזכירך, שכמו תינוק המנסה ללכת בהתחלה הוא נופל וקם. כך עלינו להבין שחלק מפיתוח עצמאות הוא להתנסות ולהיכשל. כאימא, ודאי שהנך מנסה לגונן עליו, שלא יפגע. אך את מונעת ממנו התנסות חשובה בה ילמד להבין, שחלק חשוב הוא לנסות ולא לחשוש מן הניסיון. כך עליך להבין, שבהתחלה ההצלחה לא תהיה במלואה. הוא ישכח מחברת בזמן סידור התיק, ירכוס כפתורים לא נכון וכדאי מאוד לאפשר לו. לעודד אותו בחלקים שהצליח ולהגיד בפעם הבאה שים לב לכך...

אחרי 10 שנים בהם בנך התרגל לחיות כמלך, שכל משאלה שלו מתקיימת הוא אינו מבין מדוע השירות מופסק. לכן כדאי לנהל איתו שיחה קצרה לשבח את היכולות הנפלאות שלו (הכיני לעצמך רשימה כזו מבעוד מועד) לציין שאת סומכת עליו, שאת כאן בשביל לעזור. אך, את מעבירה לו אחריות.

עלייך להבין, שמכיוון שעד היום הוא לא התנסה בהרבה דברים. יש דברים הנראים פשוטים בעינייך והוא לא יודע כיצד לבצעם. לכן, השחרור אמור להיות הדרגתי. למשל, סידור התיק, בהתחלה תסדרו ביחד: אחד מקריא את המערכת והשני מכניס את הספרים לתיק. לאחר מכן את תהיי לידו ותעזרי לו למצוא דברים שחסרים. בשלב שלישי הוא יעשה זאת כשאת בסביבה. עלייך לקחת בחשבון שייתכן ותהיה הערה מהמורה על ספר חסר, אך זה מחיר העצמאות.

כך גם לגבי חברים. אם אינך אחראית על בילוי שעות הפנאי אינך אמורה להתערב בכך. אחרי מספר ימים בהם יהיה משועמם את יכולה להציע לו ליזום קשר עם חבר לחייג עבורו אך לתת לו לדבר.

כך גם בשיעורי הבית, בהתחלה לסייע לו חלקית, לאחר מכן לשבת לידו עד שידע מה לעשות ויוכל לעשות זאת באופן עצמאי. הרעיון הוא שככל, שאת תרפי ותביני, שזה לא שלך כך הוא יבין שאלה הם חייו ויתחיל לנהל אותם. יש רק אדם אחד שיכול לנהל את חייו ומאחר ואתם עשיתם זאת נפלא עבורו הוא לא היה צריך להתאמץ. אם את לא תנהלי את חייו הוא יתחיל לנהל אותם.